מאמר זה הוא סיכום של מאמר נרחב אותו כתבתי באגלית, בו אדבר על הפציעות הקיימות היום בעולם היוגה והקשר שלהן להגדרת היוגה על פי הפילוספיה העתיקה.
המילה יוגה פירושה איחוד של העצמי עם האנרגיה העליונה. על פי פטנג'לי, הסופר הראשון של היוגה, פירוש המילה יוגה: citta vritti nirodha = יוגה היא הפסקת הפעילות של גלי התודעה או כיוון פעילויות המוח לכדי פעולות טובות וטהורות = סאטבה.
פטנג'לי הוא החכם הראשון שכתב ספר יסודי על יוגה אשר מתוארך בכ- 200 לפני הספירה. ספר זה נקרא סוטרת היוגה של פטנג'לי. בטקסט זה כתב פטנג'לי רק שתי סוטרות על אסאנות, והוא דיבר רק על אסאנות מדיטטיביות שאפשר לשבת ולהרהר כדי להתפתח בדרך הרוחנית.
sthirasukhamasanam - Pys: II: 46 - אסאנה היא תנוחה יציבה ונוחה (פטנג'לי יוגה סוטרה)
prayatnasaithilyanantasamapattibhyam – PYS: II:47 - אסאנה צריכה להיות במינימום או ללא מאמץ תוך התמקדות באנרגיה העליונה (פטנג'לי יוגה סוטרה)
לפי שני הפסוקים האלו אנו רואים שתרגול האסאנות שמתרגלים היום רחוק מאוד מההגדרות של פטנג'לי . לפי ההגדרה של פטנג'לי המטרה העיקרית בתרגול התנוחות היא להכין את הגוף לישיבה ממושכת של תרגול מדיטציה.
מכאן שבתרגול היוגה אין מקום לפציעה כלשהיא, כיוון שהבנה נכונה של המונח יוגה אומרת ש:
"יוגה אמיתית היא בטוחה כמו חלב אם" ( swami gitananda סוואמי גיטאננדה).
כאשר טוענים שאדם נפצע בתרגול היוגה, אפשר לומר שאותו אדם לא מבין מה היא יוגה והתרגול אותו תרגל היה ללא מודעות שמתפתחת במהלך תרגול יוגה.
כיום רוב מתרגלי היוגה בעולם מתרגלים רק חלק קטן מאוד של היוגה. רובם מתרגלים אסאנות, מעטים פראניאמה וקרייה. ברוב העולם האסנות= תנוחות, נחשבות ליוגה. אנשים רבים חושבים כי יוגה נמדדת בכמה טוב מבצע המתרגל תנוחה מסויימת וכמה הגוף גמיש. הבנה זו של היוגה אינה נכונה ולא מושלמת כי על פי פטנג'לי זה רק החלק הראשון מתוך 8 חלקים שונים של האשטנגה יוגה: yama (משמעת חברתית), niyama (משמעת עצמית), אסאנה (תנוחות הגוף), פראניאמה (שליטה בנשימה), pratyahara (שליטה באיברי החישה), dharna (ריכוז), dhyan (מדיטציה), Samadhi (הארה).
רבים רואים אסאנה= תנוחה בטקסט של יוגה, ומנסים להגיע לאותה תנוחה, אבל לכל אדם מבנה גוף שונה, כך שכל אחד יכול לבצע אסאנה באופן שונה מאדם אחר. כאשר אנשים מנסים למתוח את גופם כדי להצליח לבצע את התנוחה הסופית של אסאנה, הם עלולים לפגוע בשרירים וברצועות ואפילו בחוליות. בתרגול בדרך זו (שאינה נכונה) לא ניתן להגיע לרגיעה בתנוחה הסופית לא בגוף ולא בנפש. לעומת זאת כאשר מתרגלים במגבלות הגוף, ניתן להרגיש את יתרונות האסאנה. חשוב לזכור שההגעה לתנוחה הסופית היא לא מטרת התרגול ביוגה.
טקסט מכונן נוסף על היוגה ידוע בשם האת'ה פרדיפיקה אשר נכתב על ידי סוואטמרמה svatmarama בסביבות המאה ה -14. רוב התרגולים של אסאנה, פראניאמה וקריה שאנו מתרגלים כיום מגיעים מהטקסט הזה, בו נאמר כי אדם המתרגל יוגה באופן קבוע יוכל לשלוט על תודעתו. גם שהמוקד בתרגול הוא ברמה הפיזית, המטרה היא אותה מטרה של החכם פאטאנג'אלי והיא סמאדי, שפירושו להביא את הגוף והנפש לאיזון ולהרמוניה מלאים ולהיות חופשיים מהסבל העולמי.
מטרת היוגה היא להביא אדם למצב של הארה, אך בהמלך הדרך ישנם יתרונות רבים שאנו מרוויחים על ידי תרגול יוגה כמו כושר הגוף, גמישות, בריאות, רוגע, הרפיה, אושר, הסרה ומניעה של מחלות ועוד.
הזרמים המסורתיים של היוגה מדברים על דרכים שונות לשלוט על התודעה. בהאקטי יוגה דרך מסירות, גיאן יוגה - דרך האינטלקט, קארמה יוגה - דרך פעולה ללא כל ציפייה לתמורה .
הזרמים השונים שואפים להביא את המתרגל למצב של שליטה בתודעה, ולאו דווקא לחיטוב הגוף כפי שנתפס על ידי מתרגלי היוגה הרבים בעולם.
קיימים היום זרמים רבים של יוגה אבל הם שונים מאוד מהזרמים של היוגה המוזכרים בטקסטים המכוננים של היוגה. חלקם מתאמנים בזרימה של תנועה, חלקם מתורגלים בחדר חם, חלקם עם הרבה אביזרים ועוד שיטות רבות.
אחת הסיבות שאכן נוצר המושג שנקרא פציעות ביוגה, הוא מכיוון שרבים מקורסי המורים ליוגה בעולם הם קורסים בני חודש אשר בהם אין זמן ויכולת להעמיק בפילוסופית היוגה, ולכן המורים חסרים את ההבנה העמוקה של תרגול היוגה. הם מתמחים בהעברת תנוחות ותרגילי נשימה והרבה פעמים עם רצון להצליח להגיע לתנוחה מושלמת ולהגביר את האגו. לא פעם פגשתי מורים ליוגה שסובלים מפציעות בעצמם וממשיכים ללמד באותה הדרך בה הם מתרגלים עם מאמץ מוגבר וללא מודעות. מיותר לציין שלא ניתן ללמוד פילוספיה רבת עומק הנלמדת במהלך חיים שלמים בחודש אחד. לימוד שכזה לא בהכרח מכין את המתרגל להכרה ולהבנה, ומתוך כך נובעות גם טעויות העלולות לגרום גם לפציעות בגוף.
התפיסה של מורה ליוגה – גורו, בכתבי היוגה, הוא שונה מאוד. גורו הוא זה שלוקח אותך מהחושך לאור, זה שמראה לך את הדרך שבה אתה צריך ללכת כדיי להגיע לאושר ושלום עם עצמך. כדי להגיע למצב זה על התלמיד ללכת בדרך ברגליו שלו. התרגולים שניתנו על ידי מורה ליוגה בעבר לא היו כיצד לבצע תנוחות או למתוח שריר מסוים, אלה על אמת קיומנו = satsang .
פציעות ביוגה נגרמות מתוך הבנה לא נכונה של תרגול האסאנות. הפגיעות השכיחות בגוף אשר נגרמות מתרגול כזה הן בגב התחתון, בצוואר ובברכיים. פציעות בגב נגרמות לרוב על ידי כפיפה קיצונית קדימה, שכן נגרם לחץ רב על הדיסקים ועל הרצועות בבסיס עמוד השדרה. פציעות בברכיים נגרמות מתנוחות ישיבה שהגוף אינו מורגל בהן תוך הפעלת לחץ רב בביצוען. פציעות צוואריות נגרמות בתנוחות בהן מופעל לחץ רב על איזור הצוואר כמו עמידת ראש ותנוחת המחרשה. פגיעה יכולה להיגרם כאשר מתרגלים ללא חימום נכון, כאשר הגוף אינו גמיש והשרירים אינם חזקים מספיק כדיי להישאר בתנוחות שונות.
על מנת להימנע מפגיעות במהלך תרגול צריך לפעול במודעות מלאה, תוך כדי הקשבה לגוף, למגבלותיו, ובמגבלותיו, השונות מאדם לאדם. תרגול צריך להיות איטי ללא תנועות חפוזות ופתאומיות. התקדמות מצריכה סבלנות וזמן ומתבצעת בהדרגתיות, כשבכל פעם ניתן למתוח את גבול התנועה מעט יותר.
מלבד פציעות מתנוחות, קיימות בטקסטים מסורתיים שונים פרקטיקות שונות שאותן ראוי ללמוד בהנחיית גורו, שכן ביצוע לא נכון ולא על פי הנחיות עשוי לגרום להפרעות ולמחלות בגוף.
פרניאמה- תרגילי נשימה, נחשבים לאחד התרגולים החשובים ביותר בטקסט האטה יוגי, בהם נכתב כי בביצוע pranayama נכונה ניתן להסיר מחלות, מכשולים, תופעות זקנה ופחד ממוות.
בהאת'ה פרדיפיקה מתואר כיצד לשאוף ונשוף בצורה נכונה תוך ביצוע kumbhaka(החזקת הנשימה). אדם לא צריך להרגיש כל מחנק בזמן אימון.
כדי לתרגל פראניאמה ולהתקדם בתרגול ,צריך להתאמן כל יום במשך תקופה ארוכה. צריך להתאזר בסבלנות ולא לקצר תהליכים. ללא תרגול קבוע והמשכיות קשה מאוד להתקדם.
בתרגולי נשימה באופן שאינו נכון קיימת סכנה בהזרמת החמצן לתאי הגוף, פגיעה שכזאת מסוכנת ויכולה להיות בלתי הפיכה. לכן המתרגל נדרש להיות סבלני וזהיר. הזמן הנדרש בתרגול פראניימה ארוך בהרבה מאשר בתרגול אסאנות.
"בדיוק כמו חיות הבר: אריה, פיל או נמר שיכולות להיות תחת שליטה לאט ובהדרגה, באופן דומה את השליטה בנשימה צריך להביא בהדרגה תוך תרגול. אחרת, הוא יכול "להרוג" את המתרגל (בעצמו)." ( האת'ה פרדיפיקה HP: II: 15).
תחום נוסף ביוגה שיכול להביא לפציעות הוא ניקויי הגוף, אשר צריכים להיות מבוצעים בצורה נכונה. אחרי למידה ניתן לתרגל אותם ביחידות, אך חשוב מאוד להקפיד על החוקים השונים בתרגולים כדיי להגיע לתוצאות המבוקשות ולא לפגוע בעצמנו.
תרגול יוגה מודע וקשוב, לעולם לא יביא אותנו לפגיעה אלה רק אל המטרה אותה אנו מתרגלים.
תרגול נעים ובטוח!